שני המאמרים האחרונים שעסקו בתופעת הדלקת ובהשפעת הדיקור הציגו את הקשר בין השניים לתופעות רבות שאנו פוגשים בקליניקה כמו דיכאון וכאבים. במאמר הנוכחי נעסוק בקשר נוסף הקיים בין מנגנון הדלקת לעייפות ונבחן אותו דרך תסמונת העייפות הכרונית (CFS – Chronic Fatigue Syndrome).
על פי מחקרים הבודקים את התסמונת, המנגנון הפיזיולוגי המקיים אותה פועל במסגרת אותה מערכת נוירו-אימונולוגית שתיארנו במאמרים הקודמים. תחילה מתרחשת הפרשה מוגברת של ציטוקינים דלקתיים מסיבות שונות כגון מתח נפשי מתמשך, גורמים חיידקיים, גורמים וייראליים ועוד. בהגעתם למוח הציטוקינים מקיימים שרשרת אינטראקציות עם מערכת העצבים המרכזית המובילה לשינויים התנהגותיים הכוללים דיכאון, אבדן מוטיבציה ובין היתר עייפות [1,2]. מחקרים נוספים הציגו כי במקביל לתהליכים אלה, מתקיימת במרבית המקרים פעילות סימפתטית מוגברת בשעות הלילה שלא מאפשרת לתהליכי התיקון המתקיימים בשינה לפעול [3].
על סמך הבנת תהליכים אלה ובהקשר לתוצאות המחקרים שעסקו בהשפעת הדיקור על פעילות המנגנון הדלקתי ניתן להבין כיצד הוא עשוי להשפיע גם במחלות דלקתיות כדוגמת CFS.
עבודת מחקר מעניינת שפורסמה בשנת 2016, ובוצעה בשיתוף פעולה בין אוניברסיטאות באוסטרליה ובסין, בדקה את יעילות הדיקור או המוקסהבנקודות ST36+CV4 בטיפול בחולי תסמונת העייפות הכרונית.
החוקרים בדקו את השפעת הטיפול ברמה סובייקטיבית על ידי מבחן שאלון רמת עייפות מקובל הנקראFAI (Fatigue assessment instrument), ובנוסף בדקו את השפעתו על הפעילות הסימפתטית על ידי מבחן HRV (Heart Rate Variability), בו מבצעים מעקב על תדירות שינויי קצב הלב. זרועות המחקר כללו חולים שקיבלו דיקור, חולים שקיבלו מוקסה ומשתתפים בריאים שקיבלו דיקור כקבוצת ביקורת. תוצאות המחקר הראו שיפור ניכר ברמת העייפות של החולים ושל הבריאים אך לא נמצא קשר בין שינוי קצב הלב לשינוי ברמת העייפות [4].
ניתן להסביר את תוצאות המחקר באופן הבא – מאחר ובפיזיולוגיה הסינית הפעילות הסימפתטית משויכת למערכת הכבד, ניתן היה לשער מראש שנקודות דיקור שנבחרו, שאינן משויכות למערכת הכבד, לא יתרמו רבות בהסדרת הפעילות הסימפתטית על אף היותן בעלות השפעה אנטי דלקתית ועל אף האינדיקציות הקלאסיות שלהן בטיפול בעייפות.
את שילוב המנגנון הדלקתי והמנגנון הסימפתטי ניתן להקביל לסינדרום פלישת הכבד לטחול המוכר באסכולת הTCM. כאמור, תפקוד הסדרת מתחים נפשיים (הסדרת המערכת הסימפתטית) משויכת למערכת הכבד ואילו תפקוד יצירת אנרגיה וערנות למערכת הטחול והקיבה. מנקודת המבט הביולוגית קיים קשר צמוד בין וויסות מתחים נפשיים למנגנון הדלקת שמקורו באיבר הטחול ובין מנגנון הדלקת לתפקודים העצביים השולטים בעייפות וערנות. הטחול הוא איבר במערכת הלימפתית המאחסן תאי חיסון. בתגובה למתח נפשי או לגורמים פתוגניים ממשיים הטחול מקבל אותות עצביים המפעילים או מכבים את המנגנון הדלקתי, שמאותת למוח לבצע שינויים התנהגותיים (התהליך מפורט ברביעי מדעי #13 ו – 14#).
חסרונו של המחקר הנ"ל נמצא בהעדר קבוצת ביקורת השוללת את השפעת אפקט הפלסבו שכן ללא שלילתו לא ניתן להניח כי השפעת הטיפול הייתה ספציפית לדיקור ולא כתוצאה מציפיית החולה לקבל הטיפול המשפיעה גם היא על מנגנונים דומים. נוסף לכך, ההשפעה היחידה שהמחקר הציג היא ההשפעה הסובייקטיבית ואילו הפרמטר האובייקטיבי היחיד שהחוקרים בדקו לא השתנה.
לשמחתנו מאז כתיבת המאמר המקורי שעסק בנושא הספיקה להתפרסם סקירת מחקרים רוחבית שבדקה את השפעת הדיקור והמוקסה על חולי CFS. הסקירה התפרסמה במאי 2017, בה נבחנו 31 מחקרים קליניים שכללו סך של 2354 משתתפים. לאחר בחינה דקדקנית של המחקרים שנכללו והשוו דיקור ומוקסה עם טיפול בצמחים, עם טיפול מערבי ועם טיפול מדומה (פלסבו) מסקנת החוקרים הייתה ברורה – דיקור ומוקסה יעילים באופן מובהק יותר מכל שלושת הטיפולים שנבדקו בטיפול בCFS [5].
מאת: ארבל עמיר Dip.CM
מקורות:
Arnett SV, Alleva LM, Korossy-Horwood R, Clark IA. Chronic fatigue syndrome – A neuroimmunological model. Med Hypotheses. 2011;77(1):77-83. doi: 10.1016/j.mehy.2011.03.030.
< >Morris G, Berk M, Galecki P, Walder K, Maes M. The Neuro-Immune Pathophysiology of Central and Peripheral Fatigue in Systemic Immune-Inflammatory and Neuro-Immune Diseases. Mol Neurobiol. 2016;53(2):1195-1219. doi:10.1007/s12035-015-9090-9.Meeus M, Goubert D, De Backer F, et al. Heart rate variability in patients with fibromyalgia and patients with chronic fatigue syndrome: A systematic review. Semin Arthritis Rheum. 2013;43(2):279-287. doi: 10.1016/j.semarthrit .2013.03.004.Shu Q, Wang H, Litscher D, et al. Acupuncture and Moxibustion have Different Effects on Fatigue by Regulating the Autonomic Nervous System: A Pilot Controlled Clinical Trial. Sci Rep. 2016;6:37846. doi:10.1038/srep37846.Wang T, Xu C, Pan K, Xiong H. Acupuncture and moxibustion for chronic fatigue syndrome in traditional Chinese medicine: a systematic review and meta-analysis. BMC Complement Altern Med. 2017;17(1):163. doi:10.1186/s12906-017-1647-x.