הזמנה לתכנית מצוינות בהנחיית רני אייל
תכנית המצוינות מיועדת ל- 15 מטפלים ומטפלות, שסיימו את לימודיהם בחמש השנים האחרונות, והם חברים באיגוד הרפואה הסינית בישראל או ניגשים בקרוב למבחן ההסמכה של האיגוד.
התכנית נתרמת באהבה לקהילה, ללא עלות למשתתפים, אבל כרוכה במחויבות אישית.
המשתתפים יבחרו מתוך העונים על אחת משאלות החקר המצורפות בהמשך ואחרי ראיון אישי.
המפגשים יתקיימו בקמפוס ברושים, פעם בחודש בימי שישי, במהלך שנה"ל הקרובה
התכנית עוסקת בתכני ליבה של הרפואה הסינית:
-
שמיים, אדמה ואדם
-
חמשת המעברים
-
שש האיכויות הקוסמיות
-
עשרת האיברים
-
שנים עשר ערוצי הזרימה
ובשכלול יכולות האבחנה והטיפול בהפרעות שנוצרות בכל הרבדים האלה – שהם המקור לכל המחלות.
הכלי העיקרי שנתמקד בו הוא אבחנת הדופק – הלב של האבחנה הסינית.
על המנחה:
רני אייל הוא מבכירי המורים והמטפלים ברפואה סינית בישראל, עם ניסיון קליני של מעל 30 שנה.
ממקימי היחידה לרפואה משלימה (מלר"ם) איכילוב ויושב ראש האגודה הישראלית לריפוי סיני (לשעבר).
שאלות חקר
לשאלות החקר אין "תשובה נכונה". מטרתם לעודד חיפוש והעמקה, או חתירה למצוינות.
תבחרו שאלה אחת. תשאלו קולגות ומורים, תקראו בספרים, באתרים או בפורומים ותנסו לגבש ולהציג דעה משלכם – כזו ששווה לחקור אותה בקליניקה .
את התשובות ניתן לשלוח ישירות למייל של רני: clinic@flying-stars.co.il
עד לתאריך 1 באוקטובר 2023.
-
לא פחות מעמוד אבל, בבקשה, לא יותר משניים
כותבי התשובות המעניינות ביותר יוזמנו לראיון אישי.
1. כמה זמן אורך טיפול בדיקור?
בכתבים העתיקים, אורך הטיפול מתואר כמספר מחזורי נשימה: בין 1 ל- 50 נשימות, כתלות במקרה.
כיום, מקובל להגדיר אורך טיפול כ-20 דקות (או לפי המורה שלי – 21 דקות, שהן 3 כפול 6, ועוד תקופת 'המתנה ל- Qi' של עד 3 דקות).
בתינוקות ובילדים, וגם במחלות אקוטיות, מקובל דיקור קצר – של שניות עד דקות בודדות
בדיקור היפני ישנה גישה של דיקור שטחי והמתנה לנפילתן הספונטנית של כל המחטים, ללא הגדרת זמן בכלל.
ומה לגבי תדירות הטיפולים?
הגישה המקובלת בעולם המערבי היא בין פעמיים בשבוע לפעם בשבועיים, תלוי בחומרת הבעיה.
בבתי החולים בסין מקובל דיקור כל יום או יומיים.
מטפלים בגישת חמשת הפאזות, או הגזעים והענפים, עשויים לקבוע טיפול כל 3-6 שבועות, או אפילו רק פעם אחת בכל עונה.
מי צודק? ולמה?
מהם השיקולים הקליניים שרצוי להביא בחשבון בקביעת משך ותדירות הטיפולים?
-----
2. Shu-Transporting points of the Bladder
בכתבים העתיקים, מוזכרות רק 6 'נקודות אסוציאציה' של האיברים על מסלול שלפוחית השתן. כיום ישנן 18 נקודות המוגדרות כך.
בתחילה, האינדיקציות לשימוש היו מחלות פנימיות של האיברים – עם דלקתיות, חום וכאב.
הטיפול נעשה בעזרת מוקסה בלבד והנקודות נאסרו לדיקור.
כיום, הן משמשות גם למצבי עודף וגם למצבי חוסר, הן למחלות פיזיות והן למשברים נפשיים.
לפעמים הטיפול נעשה במוקסה ולפעמים במחטים, לפעמים הדיקור שטחי ולפעמים עמוק ואלכסוני.
משך הטיפול נע בין רגעי, ל- "לא יותר מ-10 דקות", ועד לפרקי זמן של 30 דקות ויותר.
מי צודק? ולמה?
מתי ממש כדאי לבחור בנקודות האלה? מתי זה לא רלוונטי? ואיך זה בכלל קשור לשלפוחית השתן?
ומה לגבי 'הנקודות הנפשיות' במסלול המקביל של שלפוחית השתן? מה הן באמת עושות?
-----
3. על חמש ושש
בנומרולוגיה הסינית, מספרים אי-זוגיים הם Yang, או "יצירתיים", בעוד מספרים זוגיים הם Yin, או "מגיבים" – כלומר מווסתים ומארגנים את היצירה, בצורה שמאפשרת חיים:
五 Wu – 'חמש' מתאר את היצירה כגלגל אינסופי של שינויים – ארבעה כיוונים של התפשטות והתכווצות, של Yang ושל Yin, ובמרכזם האדמה, או האדם.
הכתבים העתיקים מתארים חמישה איברי Zang (איברים 'מלאים') – שאוצרים את חמש ה-Shen ומהדהדים את התדרים השמימיים של ה- 五行 Wu Xing, חמשת ה'מעברים'.
六 Liu – 'שש' מווסת ומארגן את החיים דרך שש איכויות אקלימיות שמקשרות בין שמים וארץ, ושש 'שכבות' של ערוצי אנרגיה בגוף האנושי.
הכתבים העתיקים מתארים 6 איברי Fu (איברים 'חלולים') – שמקבלים את ה- Qi העכור ומפיקים ממנו Qi טהור, המזין את איברי ה- Zang.
מהכפלה של ה'חמש' אנו מקבלים את עשרת איברי הגוף.
מהכפלה של ה'שש' אנו מקבלים את שנים-עשר הערוצים.
על כל אחד משנים-עשר הערוצים ישנן 'נקודות העתיקות' – הנקודות החשובות ביותר בדיקור.
למה לערוצי Yang יש 6 'נקודות עתיקות' – מספר המשויך ל- Yin ?
(5 נקודות המייצגות את חמשת המעברים ועוד נקודת מקור)
למה לערוצי Yin יש 5 'נקודות עתיקות' – מספר המשויך ל- Yang?
(5 נקודות המייצגות את חמשת המעברים, ונקודת האדמה משמשת גם כנקודת המקור)
מה זה אומר על החשיבות הקלינית של נקודות המקור? למה הן באמת משמשות, והאם יש הבדל בשימוש בהן במרידיאני Yin ובמרידיאני Yang?
4. מחלות של האיברים הפנימיים
במחלות של איברי ה-Zang, מומלץ לדקור את נקודות המקור, או אדמה, ביחד עם נקודות ה'מעין', שהן גם נקודת האש.
במחלות של איברי ה-Fu, מומלץ לדקור את נקודות המקור ביחד עם נקודות ה'באר', שהן גם נקודת המתכת.
מהם המקורות לגישה זו? איזה רלוונטיות קלינית אתם מוצאים בשילובים אלה? באיזה מקרים זה שימושי גם כיום?