בחזית המחקר המדעי
בחודש דצמבר 2016 פורסמו מספר עבודות בעלות מכנה משותף – השפעתו האנטי דלקתית של הדיקור.
בכדי להבין על מה מדובר, מספר מילות הסבר על המנגנון המכונה "דלקת": חלק משמעותי מהתהליך הם הציטוקינים – מולקולות איתות של מערכת החיסון שכאשר תא חיסון נתקל בהם, הוא עובר למצב תקיפה ומפריש גם הוא ציטוקינים נוספים. כתוצאה מכך מתעוררת תגובת שרשרת והרבה תאי חיסון עוברים למצב תקיפה ומפרישים ציטוקינים נוספים – כולנו מכירים את תגובת השרשרת הזו בתור 'דלקת'.
מחקר שבוצע בדרום-קוריאה בשיתוף עם ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון על עכברים ניסה לבדוק את השפעת נקודת הדיקורSt36 על דלקת, וכן ניסיון להבין את המנגנון בה דיקור פועל בהקשר זה. החוקרים מצאו כי דיקור בנקודה ST36 מחולל תגובת שרשרת נוירו-אימונולוגית דרך עצב הוואגוס, הגורמת לעיכוב הפרשת הציטוקין TNF-alpha בטחול.
החוקרים הזריקו לעכברים ליפופוליסכרידים (LPS), הידועים כמעלים את רמות הציטוקין TNF-alpha.עכברים שקיבלו דיקור במשך 30 דקות לאחר שקיבלו LPS הפרישו משמעותית פחות TNF-alpha בסרום בהשוואה לעכברים שקיבלו זריקת LPS בלבד. על מנת להבין האם הפעילות האנטי דלקתית שנצפתה התרחשה בטחול או מוקדים אחרים בוצעה בדיקה ברקמת האיבר, במטרה לנטר את כמות הציטוקין שיוצר, שהדגימה הפחתה בייצור הציטוקין בטחול לאחר הדיקור.
החוקרים חזרו על הניסוי לאחר שביצעו כריתה לעצב הטחול ולאחר מכן לעצב הוואגוס ומצאו כי השפעת הדיקור נחלשה. על כן הסיקו כי דיקור מחולל תגובה נוירו-מודולטורית בעצב הטחול דרך עצב הוואגוס [1].
עבודה נוספת שפורסמה בשבוע האחרון, שבוצעה בשיתוף פעולה בין אוניברסיטאות באוסטרליה וסין, בדקה את יעילות הדיקור או המוקסה בנקודות ST36+CV4 בטיפול בחולי התסמונת העייפות הכרונית.
העבודה בדקה את הקשר בין השפעת הטיפול לבין התגובה הסימפטתית על ידי HRV (Heart Rate Variability) ואת השפעת הטיפול על רמת העייפות על ידיFAI (Fatigue assessment instrument). זרועות המחקר כללו חולים המקבלים דיקור, חולים המקבלים מוקסה ובריאים המקבלים דיקור. תוצאותיו של המחקר הדגימו שיפור ניכר ברמת העייפות של החולים ושל הבריאים אך לא נמצא קשר בין שינוי קצב הלב לשינוי ברמת העייפות [2].
עבודות אחרות שעסקו במנגנון הפיזיולוגי של תסמונת העייפות הכרונית הציעו כי מדובר במחלה המשפיעה על הקשר הנוירו-אימונולוגי, ומערבת עלייה של ציטוקינים פרו-דלקתיים ואת האינטראקציה שלהם עם מערכת העצבים המרכזית. תהליך זה גורם לשינויים התנהגותיים הכוללים דיכאון, אובדן מוטיבציה ועייפות. על פי כך, ניתן להבין את הקשר בין העבודות ואת המנגנון במסגרתו עשוי לעבוד הדיקור במחלות דלקתיות נוספות, בין אם מדובר בשיפור קליני של ליווי מטופל לכיוון הרגרסיה או ברמת שיפור איכות חייו לצד המחלה [3,4].
מחקר נוסף שפורסם בדצמבר 2017 בדק את ההשפעה של דיקור סיני על דכאון הנוצר מחשיפה לסטרס. המחקר הציע כי דיקור מעכב את התגובה הדלקתית בקרב עכברים שנחשפו לסטרס כרוני שהוביל לדיכאון.
עבודות נוספות שעסקו בקשר שבין דיכאון לעקה (סטרס) מצאו שמצבי עקה כרוניים מעודדים את הפרשת הציטוקינים ועל ידי כך נוצר דיכאון.
במחקר, שבוצע בסין, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בייג'ין בדקו את יעילות הדיקור ואת מנגנון הפעולה האנטי דלקתי שלו בטיפול בעכברים שנחשפו במשך 4 שבועות למתח חיצוני מתמשך. העכברים חולקו ל4 קבוצות: כאלה שלא נחשפו לסטרס, כאלה שנחשפו ולא טופלו, כאלה שנחשפו וטופלו במהלך החשיפה בדיקור (כל יומיים PC6+GV20) וכאלה שנחשפו וטופלו במהלך החשיפה בפרוזאק. לפני ואחרי הניסוי העכברים עברו מבחני ניטור לרמת דיכאון, בדיקת משקל גוף, וכן נבדקו רמותיהם של גורמי דלקת שונים (PGE-2, NO, COX-2, iNOS, NFkB P65) באזורי מוח האחראיים על מצב הרוח - קליפת המוח הקדם-מצחית וההיפוקמפוס.
תוצאות המחקר העידו באופן מובהק על השפעת הדיקור על התנהגותם של העכברים ועל יעילותו בטיפול בדיכאון שמקורו במתח כרוני. נוסף לכך הודגמה ירידה משמעותית בכל מדדי הדלקת שנבדקו בהשוואה לעכברים שלא קיבלו דיקור ובחלקם השיפור השתווה לשיפור שהודגם במתן פרוזאק [5].
סיכום
מנגנון הפעולה של הדיקור הולך ומתבהר בתחומי המחקר המדעי. גילויים חדשים בתחום האימונולוגיה מאפשרים לחוקרים להעמיק בחקר השפעת הדיקור הן על מצב הרוח והן על הפחתת כאב, שיקום, וטיפול במחלות מורכבות.
לאחר שראינו שST36 מביאה להפחתה ברמות דלקת מערכתית, קל להבין את התוצאות החיוביות של הטיפול בדיקור בתסמונת העייפות הכרונית, הנחשבת לבעלת מקור דלקתי. נוסף לכך ראינו ש- PC6 ו- GV20 משפיעות על רמות הדלקת באזורים מווסתי מצב רוח במוח, דבר שעשוי להיות הסיבה להשפעתן החיובית בחולי דיכאון.
מאת: ארבל עמיר Dip.CM עריכה סופית: גיא קארו סיגל Dip.CM
Lim HD, Kim MH, Lee CY, Namgung U. Anti-Inflammatory Effects of Acupuncture Stimulation via the Vagus Nerve. PLoS One. 2016;11(3):e0151882. doi:10.1371/journal.pone.0151882.
Shu Q, Wang H, Litscher D, et al. Acupuncture and Moxibustion have Different Effects on Fatigue by Regulating the Autonomic Nervous System: A Pilot Controlled Clinical Trial. Sci Rep. 2016;6:37846. doi:10.1038/srep37846.
Arnett SV, Alleva LM, Korossy-Horwood R, Clark IA. Chronic fatigue syndrome – A neuroimmunological model. Med Hypotheses. 2011;77(1):77-83. doi:10.1016/j.mehy.2011.03.030.
Morris G, Berk M, Galecki P, Walder K, Maes M. The Neuro-Immune Pathophysiology of Central and Peripheral Fatigue in Systemic Immune-Inflammatory and Neuro-Immune Diseases. Mol Neurobiol. 2016;53(2):1195-1219. doi:10.1007/s12035-015-9090-9.
Lu J, Shao R-H, Jin S-Y, Hu L, Tu Y, Guo J-Y. Acupuncture ameliorates inflammatory response in a chronic unpredictable stress rat model of depression. Brain Res Bull. 2016. doi:10.1016/j.brainresbull.2016.11.010.
Comments